ביטחון ומדיניות – עקרונות השיח המדיני

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי… לפיכך נתכנסנו… ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל (מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח).

שובו של העם היהודי לארצו ההיסטורית והלאומית, ומימוש החזון הציוני להקמת מדינה יהודית ודמוקרטית, מלווים בהכרה מלאה של המציאות הקיימת בארץ ישראל ובסביבתה, ואנו מחויבים לפעול בהתאם בכדי להבטיח את שגשוגה וקיומה של מדינת ישראל באזור זה לדורות רבים לעתיד.

ביטחון תחילה – ביצור הביטחון

  1. ביטחון הוא תוצר של מדיניות המושתתת על ערכים וסדרי עדיפויות. ביטחון פירושו עוצמה צבאית משמעותית ואפקטיבית, ושימור יתרונה האיכותי של ישראל, לצורך הגנה על האינטרסים הלאומיים.
  2. ביטחון משמעו גם חתירה להסדרים מדיניים וביטחוניים, תוך שאיפה ללגיטימציה ותמיכה בינלאומית כמעטפת כלכלית וגיבוי להסדרים .
  3. תפיסת ביטחון לאומי כוללת היבטים של ביטחון, מדיניות, טכנולוגיה, חברה, כלכלה, ערכים ותחושת הביטחון האישי. לפיכך, מדיניות הביטחון מעוגנת גם בסוגיות כלכליות, חברתיות, טכנולוגיות והיבטים של חוסן אישי וקהילתי.
  4. נדרשת פעילות מדינית שיטתית ורציפה, גם ובעיקר בין "סבבים של לחימה", כדי לשפר ולקדם מתווה הסדרי בגבולותינו. עלינו להגיע למו"מ מעמדת עוצמה, ולא בלית ברירה (עם הגב לקיר..). המערכה שבין המלחמות, המב"מ, חייבת לכלול מאמץ בכלל המישורים ולא במישור הצבאי בלבד. כלומר מאמצים במישורים נוספים, כולל היבטים משפטים, מדיניים, כלכליים וערכיים.
  5. מדינת ישראל תסמוך על כוחה ועוצמתה – כוחה הצבאי ועוצמתה המוסרית והערכית – כבסיס האיתן של קיומה ושגשוגה.

בקש שלום ורדפהו

  1. זהו הערך המוביל שעל פיו נפעל לצורך קידום הסדרים מדיניים וביטחוניים, המביאים בחשבון את צורכי הביטחון של מדינת ישראל, את זכותנו ההיסטורית בארץ ישראל ואת ההכרה במציאות שנוצרה כאן. מתוקף כך, אנו נשאף לשלום אמת עם שכנינו ועמי העולם. נפעל למימוש שאיפה זו באופן אקטיבי, תוך קידום יוזמות מדיניות (לא היגררות ותגובתיות)- אנו דוגלים בפרואקטיביות מדינית, כאסטרטגיה שיטתית ורציפה.
  2. חתירה לשיח מדיני המוביל להסכמות והסדרים- לא רק במצבי קיצון (לפני/אחרי סבב לחימה), אלא ניצול תקופות של "רגיעה" לקידום האינטרסים הביטחוניים ועיגונם בהסכמים מדיניים
  3. קידום ועידוד רעיונות מדיניים שבבסיסם הכרה במדינת ישראל ובזכותה לביטחון והגנה; תמיכה במתווה מדיני המעודד שיח ושיתופי פעולה בילטרליים ואזוריים; חתירה ליצירת קואליציות אזוריות, על בסיס אינטרסים ביטחוניים משותפים; יצירת מרחבי הסכמה מדיניים כמנוף להסדרה מול הפלסטינים, בשיתוף גורמים איזוריים ובינ"ל.

ישראל בת קיימא

  1. שתופי פעולה כלכליים איזוריים – חיזוק הכלכלה הישראלית על ידי הרחבת הקשרים עם מדינות האזור בכל היבט. שימוש ביתרונות היחסיים של ישראל (טכנולוגיות מים, סייבר ועוד) על מנת ליצר גשר למדינות באזור, השותפות לערכים ולאינטרסים שלנו. על ישראל להיות חלק מהסביבה האזורית ולחזק את היציבות באזור ע"י ייצוב הכלכלה ושיתופי הפעולה.
  2. בניית יסודות – סיוע בבניית תשתיות ויציבות פלסטינית, כחלק מייצוב האינטרסים הביטחוניים שלנו. (נמל ים, תחנות כוח, מתקני התפלה, אזורי תעשייה המייצרים מקומות עבודה וכו'), תוך הקפדה על מנגנוני אכיפה ופיקוח ישראלים . זאת, תוך התניה בשיתוף פעולה עם ישראל. כל סיוע ובניית תשתיות יבוצעו בשלבים ובכפוף להתנהלות הפלסטינית. הרציונל הוא יצירת נכסים אזרחיים לחברה פלסטינית ברת קיימא ויצירת הרתעה מאובדנם.
  3. נשימה ארוכה – נדרשות נחישות, התמדה ויצירתיות כדי לבסס מדינת ישראל חזקה ומשגשגת ביטחונית ומדינית לאורך דורות.

עקרונות השיח הפנימי בסוגיות מדיניות

  1. סוגיות מהות – יש לברר בדיון עומק, כולל אף שיח נוקב – במטרה לגבש הסכמות
  2. ימין+ שמאל ≠ מרכז! ימין ושמאל הדנים בסוגיות מדיניות, משרטטים ובונים מרחב של הסכמות, בתוכו נמצא רוב הציבור המתון בארץ (מבלי לתת לעמדות קצה להוביל אותנו). דוגמאות להסכמות רחבות של ימין ושמאל:
    • מדינה יהודית ודמוקרטית הדוגלת בערכי מגילת העצמאות: "..מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.." (מגילת העצמאות)
    • ביטחון תחילה – יש צורך בעיגון האינטרסים הביטחוניים וביצור הביטחון כתשתית יסוד להסדרים מדיניים.
    • ישראל בת קיימא – אנחנו לא נטע זר באזור, ולכן אנו נדרשים לראייה אזורית ולפיתוח הסדרים גם עם המדינות השכנות והעמים שסביבנו.
    • כל הסדר/הסכמה יושגו ויבוצעו ביחד – כל העם יחדיו. תוך דאגה לכלל ולפרט, מבלי להיגרר לקצוות ולקיצוניות, מבלי לנדות ולהדיר אף קבוצה בתוך האוכלוסייה, ותוך גיבוש הסכמות והסדרים שייתנו מענה לכלל הצרכים של החברה בישראל והקבוצות בתוכה. התהליך ינוהל בשיח, בכבוד ובדגש על ערך הערבות ההדדית.

עיין בעקרונות נוספים של מצע מפלגת אחי ישראלי

נגישות